רייצ'ל מאוד אהבה את שעות הבוקר המוקדמות האלה. קרני השמש הבודדות שהעזו לחדור דרך התריסים, צבעו את החדר באור עדין וגרמו לה להרגיש כמו בתוך חלום. רייצ'ל אהבה לדמיין לעצמה סיפורים ולשקוע בדמדומי החלום. לפעמים הדמיונות זרמו בקצב כה מסחרר עד שהיא הרגישה שאין לה שליטה עליהם, ממש כמו להיות בחלום של מישהו אחר.
החתולים עקבו אחריה. כאילו מנסים לומר לה משהו. בייחוד גוצ'י, החתול הפרסי היפהפה של חברתה הטובה דנה. גוצ'י התיישב בחיקה וגרגר. הגרגורים שלו גרמו לה לשקוע במין הזיה שכזו והיא המשיכה ללטף אותו ולרוקן את ראשה ממחשבות. אחרי כשעה היא החלה לשים לב שלגרגור הזה יש תבנית שחוזרת על עצמה וניסתה לעקוב אחריה, אחרי זמן מה היא אף החלה לזמזם את התבנית בעצמה. גוצ'י ענה לה בשינוי תבנית והיא ענתה לו, מבלי משים, בזמזום. ושוב הוא גרגר. ושוב היא ענתה לו.
"רייצ'ל! את שוב מאחרת! קומי לבית הספר" אמה צעקה וניצתה את חלומה לרסיסים. רק אז קלטה רייצ'ל שהיא שוחחה שיחה שלמה ומענינת ביותר עם גוצ'י. היא ניסתה לחזור לחלום ולשאול אותו שוב את השאלה שהכי הציקה לה בימים האחרונים, אבל גוצ'י נעלם יחד עם רסיסי החלום.
החתולים עקבו אחריה. כאילו מנסים לומר לה משהו. בייחוד גוצ'י, החתול הפרסי היפהפה של חברתה הטובה דנה. גוצ'י התיישב בחיקה וגרגר. הגרגורים שלו גרמו לה לשקוע במין הזיה שכזו והיא המשיכה ללטף אותו ולרוקן את ראשה ממחשבות. אחרי כשעה היא החלה לשים לב שלגרגור הזה יש תבנית שחוזרת על עצמה וניסתה לעקוב אחריה, אחרי זמן מה היא אף החלה לזמזם את התבנית בעצמה. גוצ'י ענה לה בשינוי תבנית והיא ענתה לו, מבלי משים, בזמזום. ושוב הוא גרגר. ושוב היא ענתה לו.
"רייצ'ל! את שוב מאחרת! קומי לבית הספר" אמה צעקה וניצתה את חלומה לרסיסים. רק אז קלטה רייצ'ל שהיא שוחחה שיחה שלמה ומענינת ביותר עם גוצ'י. היא ניסתה לחזור לחלום ולשאול אותו שוב את השאלה שהכי הציקה לה בימים האחרונים, אבל גוצ'י נעלם יחד עם רסיסי החלום.
