תודעה כוזבת

אחד המונחים המעניינים שלמדתי באוניברסיטה הוא תודעה כוזבת. למי שלא מכיר להלן הגדרה על קצה המזלג (וסליחה לכל מי שכן מכיר על חוסר הדיוק):

 קודם כל זה מונח מהתיאורה של מרקס שאומר שאחד הכלים שמאפשרים למעמד השולט להישאר שולט הוא בייצור אידאולוגיה שהמעמד התחתון מזדהה, מבין ומקבל אותה עד כדי כך שמבחינתו היא המציאות האוביקטיבית ולא עוד אידאולוגיה. 

המעמד השולט מצליח להעביר את האידאולוגיה הזו ובכך גורם למעמד הנשלט להשאר במצבו. 

המעמד הנשלט תופס עצמו כנחות באותה האידאולוגיה. 

התודעה בה הוא שרוי נקראת תודעה כוזבת.

דוגמא שטחית משהו:
הסיפור האמריקאי היפה על "אם רק תתאמץ תצליח" מעביר את כל האחריות להצלחה וכשלון (או באמריקאית: עשיר ועני) מהחברה לאדם. 
גם אדם שנולד בשכונת מצוקה, שלמד בבית ספר נחות והסתובב בחברת עבריינים וחייו הובילו אותו לעוני אשם בזה שהוא עני. 
אדם שנולד לבית עשיר, למד בבית ספר טוב ועובד במקצוע חופשי - עשיר בזכות עצמו. 
אם האדם העני מרגיש כשלון, או אשם - זה בגלל התודעה הכוזבת שיש לו. 
ברגע שהאדם העני גם מסכים עם האידאולוגיה הזו, שלמעשה היא נגדו, ניתן להגיד שהוא בעל תודעה כוזבת.

בשורה התחתונה - תודעה כוזבת  היא אידיאולוגיה שמצדיקה את הסדר החברתי בעיני הנשלטים. זוהי תודעה של אדם או מעמד שמגדיר את עצמו בניגוד לאינטרסים שלו. אותו אדם מגדיר את עצמו מנקודת מבטו של השולט (מרקס יוצא כנגד אותה תודעה כוזבת). הצד השני הוא תודעה מעמדית, כלומר תודעה של האינטרס האישי שלך שמוגדרת ע"י עצמך.


ועכשיו לשאלה המענינת - איזה חלק בחיינו הוא תולדה של תודעה כוזבת? איפה אימצנו אידאולוגיה שמזיקה לנו, שמשאירה אותנו במעמד נמוך יותר ממישהו אחר, בין אם כלכלי, בין אם חברתי, בין אם רגשי, שנותנת למישהו/משהו אחר לשלוט בי, אבל היא לא באמת נכונה? 

אני חושבת שאפשר ימים על גבי ימים למצוא חלקים כאלה בחיינו.

בעת האחרונה אני חושבת הרבה על הקריירה הנעלמת שלי. האם אני באמת זקוקה לקריירה? למה אנשים מפתחים קריירות? האם זה אינטרס שלהם? האם לא קצת עובדים עלינו (אם תתאמצו ותקרעו את התחת תרוויחו עוד כמה שקלים שתוכלו לשלוח את הילדים שלא ראיתם בשעות נורמליות כבר המון זמן לעוד חוגים)? איפה הגבול בין הצורך האמיתי שלי ב(כמות ריאלית של)כסף לצורך מדומה ב(הרבה יותר) כסף?

מה דעתכם? איפה הצלחתם למצוא את התודעה הכוזבת שלכם?